ניהול זמן בפרק של 20 דקות - שיטת שני הסבבים

בבחינה הדו־תחומית אין ״זמן כללי״ לנהל - יש חמישה פרקים נפרדים, כל אחד יחידה סגורה של 20 דקות, ומטלת כתיבה של 30 דקות לפניהם. כשפרק נגמר אי אפשר לחזור אליו, ולכן כל ההחלטות על זמן מתקבלות בתוך הפרק. המדריך הזה מציע שיטה אחת פשוטה - שני סבבים וכלל דילוג - ואז מתאים אותה בנפרד לפרק המילולי, לפרק הכמותי ולמטלת הכתיבה. מספר השאלות בפרק עשוי להשתנות בין נוסחי הבחינה, ולכן השיטה בנויה על אחוזים מהזמן ולא על מספר שאלות; לפרטי המבנה הרשמי ראו את עמוד המבנה של מאל״ו.

השיטה: שני סבבים בפרק אחד

1. סבב ראשון - כל מה שנפתר בקריאה אחת

   עוברים על הפרק מההתחלה לסוף ופותרים רק שאלות שאתם רואים בהן דרך ברורה. שאלה שקראתם פעם אחת ואין לכם כיוון - לא נאבקים בה: מסמנים וממשיכים. המטרה של הסבב הראשון היא לאסוף את כל הנקודות הזולות בפרק לפני שמשקיעים בנקודות היקרות. בפרק מאוזן, הסבב הראשון אמור להסתיים בסביבות 12-13 הדקות.

2. כלל הדקה

   אחרי כדקה על שאלה, שאלו: האם אני באמצע פתרון שמתקדם, או שאני מסתובב? אם מתקדם - ממשיכים. אם מסתובבים - מסמנים ועוזבים, גם אם ״כמעט״. הסתובבות היא הדרך הבטוחה לאבד את שלוש השאלות הבאות, שאולי היו קלות. הכלל מרגיש אכזרי בתרגול ומציל פרקים בבחינה.

3. סימון שאמור להיות קריא בסבב השני

   שני סימנים ולא יותר: סימן לשאלה שהתחלתם ויש כיוון (חוזרים אליה ראשונה) וסימן לשאלה שאין לכם מושג (חוזרים אליה אחרונה). בין אם הבחינה על נייר ובין אם במחשב, השתמשו באמצעי הסימון שהנוסח מאפשר - ואם השארתם תשובה זמנית, סמנו לעצמכם שהיא זמנית.

4. סבב שני - מהמסומנות הקלות לקשות

   חוזרים קודם לשאלות עם כיוון, ורק אז לשאלות הריקות. בסבב הזה כלל הדקה עדיין תקף: שאלה שנתקעה פעמיים - עוזבים סופית. יש אנשים שמעדיפים לפתור בסבב השני מהסוף להתחלה כדי לא לחזור שוב על אותה נקודת תקיעה; נסו את שתי הגישות בסימולציה ובחרו.

5. שתי הדקות האחרונות

   מפסיקים לפתור. בודקים שכל תשובה סומנה במקום הנכון (שגיאת הזחה של שורה אחת מוחקת פרק שלם), ומבצעים את ההחלטה שקיבלתם מראש לגבי שאלות שלא הספקתם. ההחלטה הזו תלויה במדיניות הניקוד - בדקו את ההנחיות הרשמיות של מאל״ו לפני המבחן; המדריך הזה אינו קובע בעניין.

הפרק המילולי - איפה הזמן הולך

בפרק המילולי הזמן לא מתחלק שווה בין סוגי השאלות. אנלוגיות והשלמת משפטים הן שאלות קצרות - כשיש שיטה, רובן נפתרות בפחות מדקה, ובסבב הראשון כדאי לפתור אותן ברצף אחד. שאלות היגיון וטיעון דורשות קריאה איטית יותר, ושם כלל הדקה מופעל הכי הרבה. הבנת הנקרא היא ההוצאה הגדולה: קטע אחד עם כמה שאלות דורש בלוק זמן רצוף. תכנית שעובדת לרוב הנבחנים: שאלות קצרות בסבב הראשון, ואז הקטע כבלוק אחד עם כ-6-7 דקות שמורות לו, ואז סבב שני למסומנות. מי שנכנס לקטע כשנשארו לו ארבע דקות מפסיד את כל שאלותיו - עדיף להיכנס אליו מוקדם מדי מאשר מאוחר מדי.

הפרק הכמותי - איפה הזמן הולך

בתחילת כל פרק כמותי מופיע דף נוסחאות. אל תקראו אותו מההתחלה לסוף בבחינה - הכירו אותו מראש מחוברת ההכנה של מאל״ו, ובבחינה רק ודאו במבט שהוא הדף המוכר. שאלות אלגברה וחשבון קצרות הן הסבב הראשון; בעיות מילוליות וגאומטריה דורשות תרגום לפני החישוב, וכאן כלל הדקה מונע את הטעות הקלאסית של להתחיל לחשב לפני שהבנתם מה שואלים. שאלות הסקה מתרשים מגיעות כקבוצה סביב תרשים או טבלה אחת: השקיעו דקה בקריאת הצירים והיחידות פעם אחת, ואז השאלות עצמן קצרות. מלכודת זמן ייחודית לכמותי: חישוב מדויק כשאומדן מספיק. אם התשובות רחוקות זו מזו, אומדן גס בוחר ביניהן בעשר שניות.

מטלת הכתיבה - 30 דקות שמתחלקות לשלוש

מטלת הכתיבה פותחת את הבחינה ונמשכת 30 דקות בעברית (35 בשפות אחרות). ציון החיבור הוא 25% מציון החשיבה המילולית ומוערך בתוכן ובלשון, ולכן שלב הבדיקה אינו מותרות. חלוקה שעובדת: כ-5 דקות תכנון - טענה, שני נימוקים, דוגמה אחת; כ-20 דקות כתיבה לפי התכנון בלי לחזור אחורה; כ-5 דקות קריאה חוזרת שמוקדשת ללשון - משפטים ארוכים מדי, חזרות, פיסוק. מי שמתחיל לכתוב בלי תכנון מגלה בדקה ה-22 שהטענה השתנתה לו באמצע. בתרגול מטלת הכתיבה אפשר לעבוד עם שעון.

שאלות נפוצות

השיטה נלמדת רק עם שעון

סימולציה מלאה בתנאי זמן היא המקום היחיד שבו כלל הדקה באמת נבדק. הריצו שלוש סימולציות לפחות, ואחרי כל אחת בדקו: באילו שאלות ״הסתובבתי״ יותר מדקה, וכמה שאלות קלות פספסתי בגללן.

סימולציה עם שעון ←