כששני כלי רכב מתקרבים מכיוונים מנוגדים בדרך צרה ותלולה שמאפשרת מעבר רכב אחד בלבד, הכלל הוא שהרכב היורד יעצור ויאפשר לרכב העולה לעבור — לרכב העולה קשה יותר לעצור ולחזור לתנועה על שיפוע, ולכן הוא מקבל עדיפות. מדובר בכלל שחוזר לעיתים קרובות בשאלות המבחן, ולכן כדאי לשנן אותו היטב ולהבין את ההיגיון הבטיחותי שעומד מאחוריו ולא רק לשנן אותו כעובדה יבשה.
למה לא האחרות: מתן זכות קדימה לפי משקל הרכב (מסחרי מעל ארבעה טונות) אינו הכלל הרלוונטי כאן. הטלת החובה לעצור על הרכב העולה הפוכה מהנכון — לו קשה יותר לחדש תנועה בעלייה, ולכן הוא זה שממשיך. ירידה משותפת של שני הרכבים לשוליים אינה תמיד אפשרית או נדרשת כשהכלל ברור.
טריק זיכרוןעלייה תלולה, מעבר צר: היורד עוצר, העולה ממשיך.
בקטע דרך צר שמאפשר מעבר רכב אחד בלבד, זכות הקדימה נקבעת לפי מי שקשה לו יותר לחדש נסיעה - הרכב שנע במעלה - ולא לפי משקל הרכב או כלל שרירותי אחר.
למה טועים כאן: האפשרויות השגויות הופכות את כיוון הכלל (העולה עוצר) או מציבות קריטריון לא רלוונטי (משקל הרכב). ההבדל נשען על ההיגיון הפיזי - קושי לחדש תנועה בעלייה - לא על תפיסה כללית של מי שנכנס ראשון לקטע.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.