כשעל הכביש מסומן "אי תנועה" (אי תמרורים), יש לעבור על פניו מצדו הימני, אלא אם כן הוצב תמרור המורה במפורש על מעבר בצד אחר — ברירת המחדל היא תמיד ימין, כמו נסיעה רגילה בצד ימין של הדרך, כדי לשמור על סדר וזרימת התנועה.
למה לא האחרות: התניית הצד בכמות התנועה (רבה או מעטה יותר) היא הגיון שגוי שלא מבוסס על החוק. "תמיד משמאל" מתעלם לחלוטין מכלל היסוד של נסיעה בצד ימין, אלא אם תמרור אומר אחרת.
טריק זיכרוןאי תנועה = עוברים מימין, אלא אם תמרור אומר אחרת.
כשמופיע סימון על הכביש בלי תמרור נלווה שקובע אחרת, חוזרים לברירת המחדל הכללית של נסיעה בצד ימין. הכלל הזה חוזר בכל שאלה שבה חסר תמרור מפורש: קודם בודקים אם יש הוראה ספציפית, ורק בהיעדרה נופלים לברירת המחדל.
למה טועים כאן: הפיתוי הוא לבנות היגיון מצבי, כמו לעבור מהצד שבו פחות תנועה, כאילו החוק מתאים את עצמו לנסיבות בכל רגע. בפועל הכלל קבוע וברירת המחדל היא תמיד ימין, אלא אם תמרור קיים אומר אחרת.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.