
נהג היוצא מדרך עפר ומתכוון להיכנס לדרך סלולה חייב לאפשר לכלי הרכב הנעים בדרך הסלולה, מימין ומשמאל, להמשיך בדרכם ללא הפרעה, ורק לאחר מכן להיכנס - כי לרכב מדרך עפר אין זכות קדימה בכניסתו לדרך המרכזית.
למה לא האחרות: צפירה והבהוב אינם תחליף למתן זכות קדימה בפועל. גם הטענה שלרכב מדרך עפר יש עדיפות הפוכה לגמרי מהחוק - דרך עפר נחשבת דרך משנית, וחובה לתת זכות קדימה לתנועה בדרך הסלולה משני הכיוונים, לא רק מימין.
טריק זיכרוןיוצא מדרך עפר = תמיד נותן זכות קדימה.
כשדרך משנית נפגשת עם דרך ראשית, זכות הקדימה תמיד לתנועה בדרך הראשית משני הכיוונים - הכניסה מהדרך המשנית מותנית במתן מעבר חופשי בפועל, לא באמצעי איתות.
למה טועים כאן: יש נטייה לחשוב שאיתות כמו צפירה או הבהוב הוא תחליף חוקי למתן זכות קדימה בפועל, וגם נטייה הפוכה - להניח שדרך פחות מפותחת מקבלת עדיפות פינוי - בעוד שההפך הוא הנכון.
תרגלו שאלות נוספות בנושא בטיחות ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.