השיטה המומלצת לשמירת מרחק בטוח מהרכב שלפנינו היא שיטת ״שתי השניות״: כאשר הרכב שלפניך עובר נקודת ציון קבועה בכביש, סופרים שתי שניות — אם אתה מגיע לאותה נקודה לפני שסיימת לספור, אתה קרוב מדי ועליך להגדיל את המרחק. ההיגיון הבטיחותי שמאחורי כלל זה הוא שחוזר בכמה נוסחים במבחן, ולכן שווה להבין אותו לעומק במקום לשנן אותו מילה במילה בלבד.
למה לא האחרות: אומדן מרחק ״לפי תחושה״ אינו שיטה מדויקת ומשתנה מנהג לנהג. חיקוי נהגים בנתיבים סמוכים מסוכן כי אין לדעת אם הם עצמם שומרים על מרחק בטוח. שיטת אורך מכוניות ונפח מנוע אינה שיטה מוכרת או מומלצת בפועל.
טריק זיכרוןעצם קבוע בכביש + ספירה עד שתיים = הבדיקה המהירה למרחק בטוח.
שיטת מדידת מרחק המבוססת על זמן חלוף מנקודת ציון קבועה, ולא על אומדן מרחק פיזי, מתאימה את עצמה אוטומטית למהירות הנסיעה — ככל שנוסעים מהר יותר שתי השניות שוות למרחק גדול יותר, כך שהשיטה נשארת מדויקת בכל מהירות בלי חישוב נוסף.
למה טועים כאן: נוטים לחשוב שאומדן מרחק בעין או השוואה לנהגים סמוכים הן שיטות סבירות כי הן פשוטות ואינטואיטיביות, אבל הן אינן מתחשבות במהירות הנסיעה ותלויות בשיפוט אישי שמשתנה מנהג לנהג ומרגע לרגע.
תרגלו שאלות נוספות בנושא בטיחות ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.