החוק אוסר באופן מוחלט לרדת מרכב נוסע או לעלות עליו כשהוא בתנועה, ללא יוצא מן הכלל - זה מסוכן מאוד וללא כל הצדקה, גם אם מדובר בפעילות מאורגנת או באישור כלשהו. גם תנועה איטית של הרכב אינה הופכת את הפעולה לבטוחה, שכן כל טעות קטנה בשיווי משקל עלולה לגרום לנפילה ולפציעה חמורה.
למה לא האחרות: אין שום היתר - לא של קצין משטרה, לא לפעילות ספורטיבית, ולא במצב "שאין בו סיכון" (כי בפועל תמיד יש סיכון בירידה או כניסה לרכב נע). החוק אינו מותיר שיקול דעת למקרים חריגים, וכל ירידה או עלייה לרכב נע נחשבת מסוכנת ואסורה.
כללי בטיחות מסוימים בחוק התעבורה הם מוחלטים וללא חריגים - אין אישור מיוחד, הקשר ארגוני או תחושת ביטחון סובייקטיבית שמבטלים אותם. כשאפשרות תשובה מציעה „מותר, באישור X” או „מותר, במצב שאין סיכון”, זהו סימן שהיא מנסה ליצור פרצה בכלל שהמחוקק הגדיר כגורף.
למה טועים כאן: האינטואיציה שמושכת לתשובה השגויה היא שאם יש פיקוח (קצין משטרה) או הקשר מבוקר (פעילות מאורגנת) הסיכון פוחת ולכן ההיתר סביר. ההבדל הוא שהחוק מתייחס לפעולה עצמה כמסוכנת מיסודה, ללא תלות בזהות המאשר או בנסיבות שמסביב.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.