כלל היסוד הוא שיש להעמיד רכב בכביש במקביל לשפת הכביש, אלא אם כן קיים סימון אחר (כמו חנייה באלכסון או בניצב) שמתיר זאת במפורש. ללא סימון כזה, החנייה חייבת להיות מקבילה לכיוון התנועה. כלל זה חל בכל דרך בכביש שבה לא הוצב סימון מפורש המתיר אחרת, ומטרתו לשמור על סדר וזרימה תקינה של התנועה לצד הרכבים החונים לאורך שולי הכביש.
למה לא האחרות: הדעה ש'אין הגבלה' לאופן ההעמדה שגויה - יש כלל ברור. חנייה בניצב לשפת הכביש או בזווית קבועה (כמו 30 מעלות) מותרת רק כשמסומן במפורש, לא כברירת מחדל. לכן חשוב לזכור שהכלל הבסיסי הוא חנייה מקבילה, וכל סטייה ממנו מחייבת סימון או תמרור מפורש שמתיר זווית אחרת, ולא הנחה כללית שהעמדה חופשית מותרת.
טריק זיכרוןחנייה בכביש - מקביל, אלא אם סומן אחרת.
כברירת מחדל, העמדת רכב בכביש חייבת להיות במקביל לשפת הכביש, וסטייה מכך (בזווית או בניצב) מותרת רק כשיש סימון מפורש המתיר זאת. יש להניח תמיד שברירת המחדל היא הצורה המחמירה ביותר, אלא אם צוין אחרת.
למה טועים כאן: האפשרות ש'אין הגבלה' נשמעת סבירה כי לא תמיד רואים סימון בפועל בכביש, אבל היעדר סימון נראה לעין אינו אומר שאין כלל - הכלל הבסיסי (מקבילה) חל תמיד כברירת מחדל. זוויות קבועות כמו 30 מעלות מפתות כי הן נשמעות כמו נתון מדויק, אך הן תקפות רק כשמסומנות במפורש.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.