שימוש בצופר בדרך עירונית מותר רק כדי למנוע סכנה קרובה שאי אפשר למנוע אותה בדרך אחרת - למשל להזהיר הולך רגל שלא שם לב. זהו שימוש חריג ולא כלי אזהרה שגרתי, ואין להשתמש בו כביטוי תסכול או כדי לזרז נהג איטי לפניך.
למה לא האחרות: צפירה ממושכת, שימוש חופשי "בכל מצב" או הגבלה לצופר אוויר בלבד אינם נכונים - החוק לא מבחין בין סוגי צופר, אבל כן מגביל את השימוש למניעת סכנה ממשית בלבד, לא לנוחות או להבעת תסכול.
שימוש בציוד אזהרה קולית בדרך עירונית מוגבל למצב חריג של סכנה קרובה שאין דרך אחרת למנוע אותה - לא לתקשורת שגרתית עם נהגים או הולכי רגל אחרים, ולא בהתאם לסוג הציוד הפיזי.
למה טועים כאן: יש נטייה לחפש הבחנה טכנית, כמו סוג הצופר או אורך הצפירה, כי זה נשמע כמו פרט רגולטורי קונקרטי. אבל ההגבלה האמיתית היא תפקודית - מותר להשתמש רק כדי למנוע סכנה קרובה שאי אפשר למנוע אחרת, לא כאמצעי תקשורת או הבעת תסכול.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.