זהו עיקרון יסוד בפקודת התעבורה: לכל משתמשי הדרך יש זכות שימוש הוגנת בכביש, ועל כל נהג להתחשב בזכות זו ולא לפגוע בה - בין אם מדובר בהולכי רגל, רוכבי אופניים או נהגים אחרים. עיקרון זה מחייב איזון מתמיד בין האינטרסים של כל המשתמשים בדרך, כך שאף גורם לא ינכס לעצמו את הכביש על חשבון האחרים.
למה לא האחרות: שמירת מקום חנייה קבוע ליד העבודה אינה חוקית - הכביש ציבורי. הפטור המוחלט מהאטה למעבר חצייה אינו נכון - יש חובת זהירות מוגברת שם. גם הדרישה ל"נהיגה אטית בכל מקרה" מוגזמת ולא תואמת את החוק שדורש התאמת מהירות לתנאים, לא איטיות גורפת.
עקרונות יסוד בחוק התעבורה מנוסחים כאיזון כללי בין זכויות משתמשי הדרך, ולא כהוראה מוחלטת שחלה תמיד באותו אופן בכל מצב. הכלל המעביר: כאשר תשובה מנוסחת כהחלטית וגורפת, יש לבחון אם היא באמת משקפת את העיקרון החוקי או שהיא הפרזה שמחליפה איזון בכלל נוקשה.
למה טועים כאן: תשובות שמנוסחות כהוראה נחרצת, כמו איטיות בכל מצב או פטור מוחלט מהאטה, נשמעות בטוחות ופשוטות ליישום, אבל העיקרון האמיתי הוא כלל התחשבות כללי ומאוזן שאינו נצמד להתנהגות אחת ספציפית.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.