הגורם המגביל את יכולתו של הרוכב לבלום, להטות או להאיץ את האופנוע הוא אחיזת האופנוע בכביש (אחיזת הצמיגים). ככל שהאחיזה נמוכה יותר (כביש רטוב, שמנוני וכדומה), כך יורדת יכולת הרוכב לבצע פעולות אלה בבטחה.
למה לא האחרות: מבנה המושב ולבוש הרוכב אינם הגורם המגביל המרכזי לפעולות הבלימה, ההטיה וההאצה. משקל הרוכב משפיע פחות מהאחיזה עצמה - הגורם הקובע הוא מגע הצמיגים עם הכביש.
טריק זיכרוןמה שקובע - האחיזה של הצמיג בכביש, לא הרוכב עצמו.
כשנשאל מהו הגורם המגביל בפעולות דינמיות של הרכב, התשובה מצביעה על ממשק הצמיג-כביש כגורם היסודי, ולא על תכונות של הרוכב עצמו כמו משקל או לבוש.
למה טועים כאן: נוטים לייחס את ההגבלה לרוכב (משקלו, לבושו, מבנה מושבו) במקום לממשק שבין הצמיג לכביש, שהוא הגורם הקובע בפועל.
תרגלו שאלות נוספות בנושא בטיחות ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.