כשעוצרים, מחנים או עומדים לצד המדרכה, החוק דורש שהגלגלים הקרובים למדרכה יהיו צמודים אליה - המרחק המרבי המותר בין הגלגלים למדרכה הוא 40 ס״מ, כדי לא להפריע לתנועה ולהולכי הרגל. הדרישה הזו נועדה למנוע חסימה של נתיב הנסיעה ולשמור על מרחב בטוח להולכי הרגל על המדרכה, ולכן חנייה שחורגת מהמרחק המותר עלולה להיחשב עבירת חנייה גם אם הרכב אינו מפריע בפועל.
למה לא האחרות: המרחקים הגדולים יותר (50, 60 או 80 ס״מ) עלולים להיראות סבירים אינטואיטיבית, אך החוק קובע רף מדויק ומחמיר יותר - 40 ס״מ בלבד, כדי לצמצם חסימת נתיב ופגיעה בזרימת התנועה.
טריק זיכרוןחונים? הצמד גלגלים למדרכה - עד 40 ס״מ, לא יותר.
תקנות שקובעות מרחק מרבי מותר בין הרכב לשפת הכביש נועדות למנוע הפרעה לתנועה ולהולכי רגל, והרף הקבוע בחוק נועד להיצמד לשפת הכביש ולא רק להתקרב אליה בקירוב סביר.
למה טועים כאן: מרחקים גדולים יותר נראים אינטואיטיבית סבירים כי הרכב עדיין קרוב יחסית למדרכה, אך החוק קובע רף מדויק ומחמיר - הטעות היא להסתמך על תחושת מרחק סבירה במקום על הערך המדויק הקבוע בתקנה.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.