המרחק בין תא הנהג של התומך לדופן הקדמית של הנתמך אינו נקבע כמספר קבוע, אלא כמרחק שמאפשר לשני חלקי הרכב לנוע זה ביחס לזה בכל כיוון בלי להתנגש, כולל בפנייה מרבית.
למה לא האחרות: הערכים המספריים הקבועים (400, 150, 50 ס"מ) אינם התשובה הנכונה - הדרישה החוקית מנוסחת כתלות בתפקוד ולא כמספר סנטימטרים קבוע.
לא כל דרישה חוקית ברכב מחובר מוגדרת כמספר סנטימטרים קבוע - חלקן מוגדרות פונקציונלית, לפי מה שהמרחק צריך לאפשר. כשמופיעה אפשרות מנוסחת כתנאי תפקודי לצד אפשרויות עם מספרים קבועים כמו 400, 150 או 50 ס״מ, יש לבדוק אם החוק בכלל קובע ערך מספרי במקרה הזה.
למה טועים כאן: מספר קונקרטי נראה כמו התשובה המדויקת והבטוחה, אך כאן החוק דווקא נמנע מקביעת ערך קבוע. הנטייה לבחור תשובה עם מספר, במקום תשובה מנוסחת כתנאי, מחמיצה את המקרים שבהם החוק עצמו גמיש.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.