בכביש המוצף במים יש לשלב להילוך נמוך ולנסוע לאט — כך שומרים על שליטה ברכב, מונעים כניסת מים למערכת האגזוז ולמנוע, ומקטינים את הסיכוי ל״החלקה על מים״ (אקוופלנינג). ההיגיון הבטיחותי שמאחורי כלל זה הוא שחוזר בכמה נוסחים במבחן, ולכן שווה להבין אותו לעומק במקום לשנן אותו מילה במילה בלבד.
למה לא האחרות: הילוך גבוה ונסיעה מהירה (בשני השילובים) מגדילים סיכון להחלקה ולכניסת מים למנוע. שילוב הילוך נמוך עם נסיעה מהירה גם הוא שגוי — הילוך נמוך נועד לתמוך בנסיעה איטית, לא מהירה.
טריק זיכרוןמים על הכביש = הילוך נמוך, מהירות נמוכה, ביחד.
כשמשטח הנסיעה פוגע באחיזה, שני משתנים - הילוך ומהירות - חייבים להשתנות יחד באותו כיוון, לא בנפרד. שילוב שמשנה רק אחד מהם משאיר את הסכנה המקורית על כנה.
למה טועים כאן: הטעות היא לבחור שילוב שבו רק פרמטר אחד תואם למצב (למשל הילוך נמוך אך מהירות גבוהה), מתוך תחושה שכוונון אחד מספיק. ההבדל הוא שהילוך נמוך נועד לתמוך במהירות נמוכה, לא להחליף אותה.
תרגלו שאלות נוספות בנושא בטיחות ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.