
בעקומה עם שדה ראייה מוגבל יש לנהוג בהילוך נמוך ולהימין ככל האפשר בתוך הנתיב, כדי לשמור מרחק בטוח מקו האמצע ולהיערך לכל הפתעה שעלולה להגיע מהכיוון הנגדי או ממה שמעבר לעקומה. בנוסף, יש להימנע מכל פעולה שעלולה להסיח את הדעת או להגביר סיכון בעקומה כזו, ולנהוג באיטיות ובריכוז מרבי עד לצאת ממנה ולחזרה לשדה ראייה תקין וברור.
למה לא האחרות: הדלקת אורות ערפל בגלל צל בעייתית - אורות ערפל נועדו לתנאי מזג אוויר, לא לצללים בכביש. צפירה בעקומה או נהיגה קרוב לקו הלבן דווקא מגבירות סיכון במקום להפחית אותו. חשוב לזכור שהפתרון הנכון תמיד מתמקד בהאטה, שמירת מרחק מקו האמצע והיערכות לסכנה בלתי צפויה, ולא בפעולות שוליות כמו תאורה או צפירה שאינן פותרות את בעיית שדה הראייה המוגבל.
כלל: כשתנאי הדרך מגבילים ראות (כמו עקומה), התגובה הנכונה מתמקדת תמיד בהאטה ובשמירת מרחק מהסכנה הפוטנציאלית, ולא בפעולות אזהרה חיצוניות כמו צפירה או תאורה שאינן פותרות את בעיית הראות עצמה.
למה טועים כאן: הנטייה היא לבחור פעולת אזהרה חיצונית שנשמעת זהירה (צפירה, אורות) כי היא נראית פרואקטיבית, אך היא לא משנה את עובדת שדה הראייה המוגבל - רק שינוי בפועל של מהירות ומיקום הרכב בנתיב מפחית את הסיכון.
תרגלו שאלות נוספות בנושא בטיחות ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.