״זמן תאורה״ מוגדר בחוק כזמן הלילה, אך גם כל זמן נוסף שבו הראות לקויה – למשל בערפל כבד, גשם חזק במיוחד או אבק סמיך. בזמן תאורה חלה חובה מלאה להדליק אורות ברכב, ולא רק בשעות הלילה עצמן, אלא בכל מצב שבו הראות נפגעת משמעותית ביום.
למה לא האחרות: ״כל זמן אחר שבו הראות תקינה״ הפוכה לגמרי מהמשמעות האמיתית של המונח בחוק. הגדרת זמן תאורה רק כ״מזריחת השמש ועד שקיעתה״ או רק ״משקיעה ועד זריחה״ מתעלמת מכך שההגדרה החוקית כוללת גם מצבי ראות לקויה במהלך שעות היום עצמן, לא רק שעון קבוע.
טריק זיכרוןזמן תאורה = לילה + כל ראות לקויה, לא רק שעון
הגדרות חוקיות של פרק זמן עשויות להתבסס על תנאי בפועל, כמו איכות הראייה, ולא רק על שעון קבוע - יש לבדוק אם ההגדרה תלויה במצב משתנה או בטווח שעות סגור.
למה טועים כאן: הנטייה היא לקשר מונח כמו זמן תאורה אוטומטית לשעות היום או הלילה בלבד, במקום לזהות שההגדרה כוללת גם מצבי ראות לקויה שמתרחשים בשעות יום רגילות.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.