אסור להחנות רכב על המדרכה, למעט במקומות שהוסדרו במפורש וסומנו בתמרור המתיר זאת — המדרכה מיועדת להולכי רגל, ורק סימון רשמי יכול לפתוח חריג מקומי לחנייה עליה, ולא כל מדרכה רחבה מספיק לכך. חשוב לזכור שגם חנייה חלקית של הרכב על המדרכה, כאשר שאר הרכב על הכביש, נחשבת אף היא לעבירה על החוק.
למה לא האחרות: קביעת רוחב מינימלי (שלושה מטרים) או סוג ריצוף (אבנים משתלבות) כתנאים להיתר חנייה הם המצאה שלא מבוססת על החוק — הקריטריון היחיד הוא סימון רשמי בתמרור, לא מאפיין פיזי של המדרכה.
טריק זיכרוןמדרכה = אסור לחנות, אלא אם תמרור מתיר במפורש.
היתר לחריגה מכלל בסיסי חייב להיות מעוגן בסימון רשמי, ולא במאפיין פיזי של השטח עצמו כמו רוחב או סוג ריצוף - תכונות פיזיות אינן יוצרות היתר משפטי מעצמן.
למה טועים כאן: התשובות המפתות בונות קריטריון הגיוני למראה (מדרכה רחבה מספיק, ריצוף מסוים) שנשמע כמו שיקול בטיחותי סביר. הטעות היא בהמצאת תנאי שאינו קיים - הקריטריון היחיד הוא סימון רשמי, לא מאפיין של המדרכה.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.