ככלל, חובה לשאת ברכב את מסמכי הרכב המקוריים. החריג היחיד לצילומים הוא רכב בבעלות תאגיד, שבו קצין הבטיחות של החברה אישר בחתימה ובחותמת שהצילומים תואמים למקור - זה מייצר מסלול אחריות ברור מול הרשויות ומול הנהג המשתמש ברכב מטעם התאגיד.
למה לא האחרות: אישור מבעל הרכב הפרטי בלבד לא מספיק - נדרש דווקא קצין בטיחות מוסמך בתאגיד. "בשום תנאי" מתעלם מהחריג הקיים בחוק. הגבלה לחברות הובלה בלבד מצמצמת שלא לצורך את החריג האמיתי.
חריג בחוק תעבורה כמעט תמיד תלוי בשילוב של שני תנאים: מי המחזיק ברכב וגורם מוסמך שאישר בפועל, ולא רק בהתאמה טכנית של מסמך למקור. כשבודקים שאלת חריג כזו, יש לבדוק גם את הזהות המשפטית של הבעלים וגם את תוקף האישור עצמו - חוסר באחד מהם מספיק כדי לפסול תשובה.
למה טועים כאן: הטעות הנפוצה היא להסתפק בכך שהצילום נאמן למקור, ולהתעלם מכך שהחריג דורש דווקא גורם מוסדי מוסמך שיאשר זאת. אישור של בעל רכב פרטי, ללא הגורם המוסמך הנדרש בתאגיד, אינו עונה על התנאי גם אם הצילום מדויק לחלוטין.
תרגלו שאלות נוספות בנושא חוקי התנועה ← משוב מיידי, ללא הרשמה.
השאלה מתוך המאגר הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. mivchan.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.